אהימסה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהימסה או אהינסה अहिंसा הוא כלל דתי הנהוג בחברה ההודית כולה, המדבר על אי אלימות במובן של המנעות מגרימת נזק כלשהו, במחשבה ובמעשה, כלפי כל חלקי העולם. זו לא רק המנעות פסיבית אלא גם הימנעות מאלימות וגם מאבק אקטיבי בגילוייה של האלימות.
עקרון האהימסה מוזכר בכתבים מהמאה ה-6 לפנה"ס, אולם זכה להכרה ותפוצה נרחבת רק במאה ה-3 לפנה"ס כאשר הקיסר אשוקה נהג בחייו לפי עקרון זה, וכתוצאה מהעלאת ערך קדושת חייהם של בעלי חיים ביטל את מסעות הציד המלכותיים.
גישת האהימסה המטפחת טוב לב וחמלה כלפי כל היצורים החיים, היא זו שהביאה להתפשטות הצמחונות בהודו.
הרעיון ההוליסטי הפילוסופי שאחרי האהימסה אומר שהאל נמצא בכל מקום ומכאן גם בכל יצור חי ולאדם אסור לפגוע בתואם (הסדר ההרמוני) של העולם.
הג'ייניזם היא דת שאימצה את האהימסה כחלק המרכזי בגישתה ודוגלת בגישה שיש להתייחס ברגש לכל ייצור חי ונושם. ידוע סיפור על נזיר ג'ייני שהמתין בצד שביל עד שנמלה שהייתה עליו עברה, ובכך נמנע מפגיעה במסלולה הטבעי.
הבודהיזם שילב את האהימסה בכלל הראשון של כללי המוסר,
ישנה מחלוקת בין אלו הגורסים שאדם חייב ליישם את עקרון האהימסה גם כלפי עצמו ולכן אסור לו לסגף את גופו, לבין החושקים בהארה המאמינים שבדרך חיים של נהנתנות אי אפשר להגיע לשלווה הדרושה לשם השגת ההארה.
מנהיג תנועת השחרור ההודית מוהנדס קרמצ'נד גאנדי ביסס את עקרון המאבק הבלתי אלים שלו כנגד הקולוניאליזם הבריטי, הסאטיאגרהא על עקרונות האהימסה.
בעולם המערבי אימצו תנועות שלום ותנועות למען זכויות בעלי חיים את עקרון האהימסה כצו מוסרי מנחה.
