דודו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| דודו אפור | ||
|---|---|---|
 |
||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| מחלקה: | עופות | |
| סדרה: | יונאים | |
| משפחה: | דודיים | |
| סוג: | דודו | |
| מין: | דודו אפור | |
| שם מדעי | ||
 Raphus cucullatus |
||
|
||
Dodo, דודו (Raphus cucullatus, נקרא על ידי ליניאוס Didus ineptus). עוף שחי באי מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי ונכחד בשנת 1681.
הדודו היה סוג במשפחת הדודואים (Raphidae) שבסדרת היונאים. מין אחד היה כלול בסוג, הוא הדודו האפור. במשפחה נכלל מין נוסף, הוא בן-דודו בודד שחי באי רודריגז ונכחד גם כן.
בעבר סברו כי מין נוסף של דודו התקיים בעבר באי ראיניון, הוא הדודו הלבן (Raphus solitarius) ונטען שנכחד בשנת 1746. כיום סבורים שמדובר במגלן בודד, עוף נכחד גם הוא.
המתיישבים ההולנדים גילו את הדודו בשנת 1601. היה זה עוף שלא הצטיין בבינה יתרה, גדול במקצת מתרנגול הודו, אורך גופו כ-75 ס"מ ומשקלו הגיע ל-25 ק"ג. גופו היה כבד, רגליו היו עבות וקצרות, ראשו היה גדול ולו מקור גדול ומעוקל, כנפיו היו קצרות והוא לא היה מסוגל לעוף. הדודו היה צמחוני ואכל בעיקר פירות וזרעים. נקבת הדודו הטילה ביצה אחת גדולה על הקרקע ושני ההורים דגרו וטיפלו בגוזל תקופה ממושכת.
הדודו נכחד בידי המתיישבים עצמם, שהרסו את אזור המחיה שלו, היער, בכדי להרחיב את מושבתם, ובידי חיות הבית שלהם - כלבים, חתולים ובעיקר חזירים, שטרפו את הביצים, העופות הצעירים, ומזון הדודואים.
השם דודו בא מ"doudo", שוטה בפורטוגזית. פירוש שמו המדעי גם כן "עוף שוטה", משום שהיה איטי ולא חשש מבני האדם ומחיות הבית שהביא עימו לאי. יש הסבורים כי בדיעבד נתגלה דווקא האדם כשוטה כאשר הביא בעל חיים זה לכליה.
עץ הדודו נקרא על שמו של עוף הדודו לאחר שהתברר שהדודו היה ניזון מזרעיו.
