הנינג פון טרסקו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גנרל מיור הנינג פון טרסקו (גרמנית: Henning von Tresckow; לעתים נכתב בצורה טרשקוב) (נולד ב-10 בינואר 1901 במגדבורג - מת ב-21 ביולי 1944 באוסטרוב שליד ביאליסטוק, פולין). איש צבא גרמני, מראשי קשר העשרים ביולי לרציחת אדולף היטלר ופעיל במשך שנים רבות במסגרת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם.
טרסקו נולד למשפחה אמידה במגדבורג, גרמניה, ב-1901. בצעירותו הצטרף לצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה ואף הגיע לדרגת קצין זוטר לקראת סיומה, ועל אף שהיה אחד הקצינים הצעירים בצבא, זכה בצלב הברזל על תפקודו בשדה הקרב. לאחר המלחמה נותר זמן מה בשירות הקבע ברייכסווהר, אך עזב את הצבא, על מנת ללמוד. לאחר זמן מה החל לעבוד כסוכן בורסה, ואף יצא למסע מסביב לעולם, אותו נאלץ לקטוע בשל בעיות כלכליות למשפחתו. לאחר שובו, ב-1924 היה למנהלו של מפעל קטן. הוא נישא לאריקה פון פאלקנהיין, בתו של מפקד הצבא הקיסרי במלחמת העולם הראשונה, פלדמרשל אריך פון פאלקנהיין. ב-1926 שב והצטרף לשורות הרייכסווהר.
בתחילה היה טרסקו בעל ראיית עולם אוהדת לנאציזם שכן התנגד למגבלות שהוטלו על גרמניה בהסכם ורסאי. אך אירועי "ליל הסכינים הארוכות" ב-1934 הביאו לשינוי בעמדתו. טרסקו ראה בשלילה את רציחתם של ארנסט רהם ואנשי ה-SA, בה עמד הצבא מנגד, בעוד ה-SS מפר את החוק ורוצח את יריביו הפוליטיים. בשנת 1938 התגבשו ספקותיו אלו, כאשר מפקדיו, ורנר בלומברג ופרייהר ורנר פון פריטש הודחו בידי היטלר לאחר שערוריות מין מפוברקות, במהלך בו השתלט היטלר על הוורמאכט, ולמעשה היה למפקדו.
ב-1938 יצר טרסקו קשר עם הגנרל ארווין פון ויצלבן, שהיה בין הקושרים בשורות הצבא על מנת להפיל את שלטון היטלר אם זה יורה על פלישה לצ'כוסלובקיה, שהייתה עלולה לגרום למלחמה שלגרמניה לא היה סיכוי לנצח בה במאזן הכוחות שהיה אז. התוכנית נמנעה עקב הצלחתו של היטלר בועידת מינכן לקבל את חבל הסודטים ללא קרב.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה שירת טרסקו בפולין ובצרפת וב-1941 נשלח לתפקיד מטה ב"קבוצת ארמיות המרכז", עליה פיקד דודו, הפלדמרשל פדור פון בוק. טרסקו צפה בפשעי המלחמה שביצעו הגרמנים ברוסיה, ובמיוחד ביחס ליהודים. הוא זועזע עמוקות, והדבר המריץ אותו להמשיך בפעולות כנגד היטלר. כקצין בכיר, היה טרסקו מודע לפקודות הפליליות שניתנו לוורמאכט כגון "פקודת הקומיסרים" שהורתה לירות בכל רוסי שבוי החשוד כחבר המפלגה הבולשביקית, ולמעשה שימשה עילה לאין ספור הוצאות להורג ללא משפט. טרסקו ניסה להפעיל את השפעתו על מנת להסיר את הפקודה, או להפחית את השפעתה, אך נתקל ביחס אדיש לעניין זה מצד מפקדיו. טרסקו דיווח על הפשעים שעליהם ידע לגורמים בקרב הקושרים בברלין כהנס אוסטר, לודוויג בק וקרל פרידריך גרדלר.
ב-1943 ערך טרסקו מספר נסיונות להתנקש בחיי היטלר, וזאת בתיאום עם רבים מקבוצת קושרי העשרים ביולי, וביניהם סגן ראש האבווהר (המודיעין הצבאי הגרמני) הנס אוסטר. טרסקו ערך נסיונות רבים לקרב לקבוצת הקושרים את מפקדו, גנרלפלדמרשל גינתר פון קלוגה, אשר החליף את פון בוק בסוף שנת 1941, והצליח בכך באופן מוגבל. קלוגה יזם ביקור של אדולף היטלר במטה קבוצת הארמיות, מתוך ידיעה כי במהלכו ינסה טרסקו להתנקש בחיי היטלר, אך לא יזם פעולה כלשהי לקידום ההתנקשות.
במהלך ביקור זה במטה "קבוצת ארמיות מרכז", ב-13 במרץ 1943 נשתלה פצצה במטוסו של היטלר. הפצצה, שהייתה מוסווית כבקבוק ברנדי, לא התפוצצה. בביקור נוסף של היטלר במטה קבוצת הארמיות ניסה טרסקו להחדיר פצצה למכוניתו, אך נכשל בכך. נעשו נסיונות נוספים, ותכניות נוספות, כגון השתלטות על היטלר בעת ביקור במטה קבוצת הארמיות והעמדתו למשפט, אך זהירותו של היטלר, חששו המתמיד מהתנקשות, והעובדה כי היה מלווה במשמר תמידי של אנשי אס אס מנעו הצלחת התכניות.
ב-20 ביולי 1944 נעשה ניסיון, המכונה קשר העשרים ביולי, להרוג את היטלר ולתפוס את השלטון. ניסיון זה נכשל, וטרסקו הבין שמעצר ראשי הקושרים, וביניהם ידידיו הנס אוסטר וקלאוס שנק פון שטאופנברג, יביא לתפיסתו. אז נסע טרסקו לחזית, ופוצץ עצמו באמצעות רימון יד.
כיום נחשב טרסקו בגרמניה לאישיות מוערכת. עירו, מגדבורג קראה על שמו כביש ראשי, הבונדסווהר קרא על שמו מרכז גיוס בפוטסדאם, וכן נקרא על שמו רחוב בהמבורג.
[עריכה] לעיון נוסף
- קונסטנטין פיצגיבון, 20 ביולי - הקשר נגד היטלר, מערכות, 1987.
