מוריס מטרלינק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריס מטרלינק (29 באוגוסט 1862 - 6 במאי 1949), משורר ומחזאי בלגי.
מוריס מטרלינק נולד בגנט, בלגיה. הוא למד משפטים ועבד בעריכת דין בגנט, אך לאחר שעבר לפאריז בשנת 1887 הצטרף לאסכולה הסימבוליסטית של הספרות הצרפתית. משנת 1896 ואילך עסק בספרות בלבד. קובץ שיריו הראשון והמחזה הראשון שלו, הנסיכה מאלין, התפרסמו שניהם באותה שנה, 1889. המחזה העוורים הוא המחזה הסימבוליסטי הראשון שלו. בשנת 1891 כתב את שבע הנסיכות. שנה אחר כך זכה המחזה פליאס ומליסנד (על פיו חוברה האופרה בשם זה מאת דביסי) להצלחה בימתית גדולה. בשנת 1894 כתב שלושה מערכונית לתיאטרון בובות. הוא תרגם את המחזה של פורד, חבל שהיא זונה, תחת השם אנאבלה וצירף לו מבוא מבריק. המחזה ההיסטורי למחצה מונה ואנה, משנת 1902, פתח היבט חדש ליצירתו. הציפור הכחולה משנת 1910 תורגם לעברית והוצג בישראל בתיאטרון הבימה. מלחמת העולם הראשונה וכיבוש בלגיה על ידי הגרמנים מתוארים בראש העיר של טילמונד. ספריו חיי הדבורים, אינטליגנציה של הפרחים, החידה הגדולה וחיי הטרמיטים מושתתים על שלושה יסודות: פילוסופיה, התבוננות בטבע ודמיון. רוב כתביו תורגמו לשפות שונות.
את פרס נובל לספרות קיבל בשנת 1911, "על סגולותיו הספרותיות המגוונות, מתוך יחס מיוחד ליצירתו הדרמטית, המצטיינת בעושר הדמיון ובאידאליזם פיוטי, המוסווה לעתים בצורת האגדה. הוא חונן באינטואיציה עמוקה, הפונה בצורה מסתורית אל רגשות הקורא".
מטרלינק הוא אחד המחזאים החשובים ביותר באסכולה הסימבוליסטית ואולי היחיד, שיצר באסכולה זו יצירות דרמטיות, המצטיינות הן ברמתן הספרותית והן בהתאמתן לבמה. עם היותו משורר, הוגה דעות ומסאי, אפשר גם לומר עליו שיצר סגנון בימתי מיוחד.
מוריס מטרלינק מת בניס, צרפת, בשנת 1949.
[עריכה] ספריו בעברית
- הציפור הכחולה, הוצאת שטיבל, 1928, תרגום שמעון הלקין
- חיי הדבורים, מצרפתית - ח’ אברבאיה, הדר, תל אביב, 1968.
- מונה ונה , מחזה בשלש מערכות, תרגום א’ שטיינמאן, שטיבל, מוסקבה, 1918.
- הנזירה ביאטריסה , מיסטריון בשלש מערכות, תרגם א’ שטיינמאן, בעריכת ד’ פרישמאן, שטיבל, מוסקבה, 1918.
- הצפור הכחולה, אוריאל אופק, על פי מוריס מטרלינק, תל אביב, 1980.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
ציטוטים בוויקיציטוט: מוריס מטרלינק |
- מוריס מטרלינק, באתר פרס נובל
- מטרלינק והדבורים, מאת אברהם רגלסון באתר פרויקט בן-יהודה
הקודם: פאול הייזה |
פרס נובל לספרות 1911 |
הבא: גרהרט האופטמן |