עץ לבוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עץ לבוד (בפי העם: דיקט, באנגלית: plywood, בפורטוגזית: compensado), הוא לוח המורכב משכבות עץ ניצבות זו לזו (לבדים). הלבדים בעובי של 1 מ"מ עד 4.7 מ"מ. בדרך כלל, הכריכה בעובי של 1.5 מ"מ ולבדי המילוי עבים יותר. מספר הלבדים הוא תמיד אי-זוגי. העץ הלבוד הוא בעל יחס חוזק למשקל גבוה יחסית לחומרים מרוכבים אחרים, ואחיד יותר מעץ טבעי. העץ הלבוד משמש לבניית סירות ובתים ועד לסוף מלחמת העולם השניה היה חומר פופולרי גם לבניית מטוסים.

[עריכה] תהליך היצור

בולי העץ נחתכים בניצב לאורכם, ליצירת בולים באורך המתאים לעיבוד (בדרך כלל 260 ס"מ). לאחר מכן מקולפים ומרוככים על ידי בישול בקיטור. בול העץ המבושל מוזן למחרטת למינציה. במחרטה, בול העץ מסובב כנגד סכין המקלפת וניר (שכבת עץ דקה) רציף בעובי קבוע, בתהליך הדומה לחידוד עיפרון.

הוניר הרציף נחתך בגליוטינה על מנת להוציא את שאין לתקן, וליצור יחידות בעלות ממדים אחידים. לאחר מכן הוניר מיובש ל- 14% עד 2% רטיבות משקלית בהתאם לסוג הדבק והמיקום המיועד בדיקט (כריכה או מילוי). פיסות הוניר המיובשות מצורפות זו לזו ליצירת פיסות בעלות ממדים אחידים. פיסות הוניר נמרחות בדבק (הפיסות הזוגיות משני הצדדים, או כל פיסה מצד אחד למעט הכריכה) ומונחות זו על גבי זו בכיוונים מאונכים זה לזה. הדבק יכול להיות עמיד במים (WBP) או עמיד ברטיבות (MR). הדבק העמיד במים הוא פולימר של פנול-פורמאלדהיד, ונקרא גם דבק אדום. הדבק העמיד בלחות הוא אוראה-פורמאלדהיד, ונקרא גם דבק לבן. לאחר ההרכבה של הוינירים זה מעל זה עד ליצירת ערמה בגובה של כמטר, נלחצת הערמה על ידי מכבש קר על-מנת להעביר את הדבק מוניר למשנהו. הלוחות שנוצרים בכבישה הקרה, מוזנים למכבש חם, כל לוח במגרה נפרדת. התוצר של המכבש החם הוא כבר עץ לבוד. העץ הלבוד עובר עוד טיפול קוסמטי, ניסור למידה ומיון לפני שנארז ונשלח לרחבי העולם.