פרסטרויקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פֶרֶסטרוֹיקה (רוסית: Перестройка - "בנייה מחדש", להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה)) היא רפורמה כלכלית שהתבצעה בברית המועצות החל מיוני 1987 עד התמוטטותה. הפרסטרויקה מזוהה יותר מכל עם נשיא ברית המועצות בשנות ביצועה של התוכנית, מיכאל גורבצ'וב, אולם, היא נולדה למעשה בתקופת שלטונו וביוזמתו של יורי אנדרופוב.

תוכן עניינים 1 רקע היסטורי 2 תוכנית הפרסטרויקה 3 תוצאות בלתי חזויות של הפרסטרויקה 4 השקפות מאוחרות 5 ראו גם

[עריכה] רקע היסטורי

מאז כינונו של המשטר הקומוניסטי בברית המועצות, היווה התכנון הכלכלי הריכוזי את אחד מאבני היסוד שלו. הסובייטים ראו בעיקרון זה את אחד המכשירים העיקריים בידי הממשל ודאגו לפתח ולטפח מנגנונים שמטרתם הייתה להבטיח ציות מוחלט של כל הגורמים היצרניים בברית המועצות להוראות הכלכליות שהגיעו מהשלטון המרכזי. את הקשיים ביישום הפיקוח הזה, ואת העובדה שברוב תקופת השלטון הקומוניסטי בברית המועצות הוא הביא לקשיים כלכללים ניכרים, ייחס הממשל הסובייטי לשני גורמים: הראשון הוא השחיתות במערכות השלטון (שבה האשים כל מנהיג סובייטי את קודמיו), והשני הוא כי עדיין לא הושלם תהליך החינוך מחדש של האדם הסובייטי שאמור להביא לוויתור על אנוכיות וחמדנות.

כאשר קיבל לאוניד ברז'נייב את השליטה בברית המועצות בשנת 1964, הוא ניסה, מסיבות שונות, לבסס את התכנון הכלכלי המרכזי בברית המועצות על שיטות כלכליות-מתמטיות. בתקופת שלטונו של ברז'נייב התפתח מדע הכלכלה המתמטית בברית המועצות במהירות רבה, כאשר הסובייטים נעזרים בטכנולוגיות עיבוד נתונים ש-"נגנבו" מהמערב על מנת לבסס שיטה אובייקטיבית וממוכנת של שליטה מרכזית. בתחילה היה נראה כי השיטה עולה יפה, ובסוף שנות ה-60 היה המצב הכלכלי בברית המועצות טוב מאי-פעם. אולם החל מתחילת אמצע שנות ה-70 הלך המצב הכלכלי בברית המועצות והתדרדר. התהליך הואץ עד כדי משבר שלא ניתן היה יותר להתעלם ממנו, בסוף תקופת שלטונו ברז'נייב, בעיקר בעקבות ההסתבכות של ברית המועצות באפגניסטן.

למעשה עם מותו של ברז'נייב, הייתה הכלכלה הסובייטית במצב של שיתוק כמעט מוחלט, וכשיורי אנדרופוב עלה לשלטון כיורשו של ברז'נייב הוא היה חייב לעשות משהו כדי להציל את המצב. אנדרופוב קרא אליו את טובי המדענים הסוביטיים בתחום הכלכלה המתמטית ודרש מהם לומר לו את האמת - מדוע השיטה אינה עובדת. המדענים, בצעד נדיר של כנות ואומץ לב, הסבירו לאנדרופוב כי הבעיה איננה השחיתות וגם לא אופי האדם, אלא השיטה עצמה שפשוט אינה יכולה לעבוד. הסיבה היא, בפשטות, שלא ניתן לנהל מנגנון ענק כמו הכלכלה של האימפריה הסובייטית באופן אובייקטיבי לחלוטין. הבירוקרטיה הסבוכה של המעצמה הסובייטית מעכבת תהליכים.

לא ברור באיזו מידה השתכנע אנדרופוב מהסברים אלו ועד כמה הוא היה נחוש לפעול בהתאם להם, אולם ממילא בתקופת שלטונו שנמשכה 16 חודשים בלבד, הוא לא היה מספיק לעשות הרבה במציאות הסוביטיית הסבוכה והמסורבלת, מצד שני ברור למדי כי הפרסטרויקה שבוצעה בסופו של דבר על ידי מיכאיל גורבצ'וב, שהיה ידיד אישי של אנדרופוב, נולדה מאותה דרישה של אנדרופוב לשמוע את האמת על השיטה האובייקטיבית של ברז'נייב.

[עריכה] תוכנית הפרסטרויקה

בשנות שלטונו הראשונות של גורבצ'וב, 1985-1986, הוא ביצע שינויים במנגנון התכנון הכלכלי המרכזי של ברית המועצות, אך ללא ביצוע שינויים מהפכניים. במושב הועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ביוני 1987, הציג גורבצ'וב את "עקרונות הבסיס" שלו, שהתוו את הבסיס הפוליטי לרפורמות הכלכליות שחלו בברית המועצות עד להתמוטטותה ב-1991.

חודש לאחר מכן, הסובייט העליון חקק חוק הנוגע לתאגידים ממשלתיים, שאפשר להם לקבוע את כמויות הייצור בהתאם לדרישת הצרכנים ותנאי השוק, דבר שלא היה אפשרי עד אותה עת. התאגידים עדיין נדרשו לספק את מכסות הייצור הממשלתיות, אך עודף כושר הייצור היה ניתן לניצול לפי ראות עיניהם. כמו כן, היה על התאגידים לעמוד ברשות עצמם כיחידה כלכלית, ולכסות את הוצאותיהם (שכר, מיסים, מימון וכד') מרווחיהם, ללא הסתמכות על הממשלה שתציל אותם מפשיטת רגל. לבסוף, החוק הסיט את הפיקוח על התאגידים מהממשלה אל ארגוני העובדים. אחריות הגוספלאן (משרד התכנון הממשלתי) הוגבלה למתן הנחיות כלליות ועדיפויות לאומיות בלבד, ללא התערבות בתכניות ייצור. שינוי זה היה קשה מאוד לביצוע, משום שהמנהלים באותם תאגידים היו חסרים ולו את הידע הבסיסי ביותר במדעי הניהול שכן מעולם לא נדרשו קודם לכן להחליט בעצמם בשום נושא. בסופו של דבר נאלץ גורבצ'וב להקים ועדות מיוחדות של מומחים שתפקידם היה ללמד את מנהלי החברות הגדולות כיצד לנהל את החברה שבראשה הם עומדים. אולם יש לזכור שמדובר בחברות שהיו ממילא כה בלתי יעילות עד שנדרש ניהול כשרוני ביותר על מנת להציל אותן מהתמטטות. מנהלים ברמה זו פשוט לא היו קיימים בברית המועצות שחסרה במשך 70 שנה את היכולת לאתרם וללמדם, ואף הגלתה או הוציאה להורג אנשים רבים שהיו בעלי פוטנציאל מתאים.

חוק נוסף בענייני קואופרטיבים, שנחקק באותה שנה, היה המהפכני והרדיקלי ביותר מרפורמות גורבצ'וב המוקדמות. בפעם הראשונה מאז ה"נ.א.פ" של לנין הותרה בעלות פרטית על עסקים בתחום השירותים, התעשייה וסחר החוץ. בתחילה הוטלו מיסים כבדים והגבלות תעסוקה על קואופרטיבים פרטיים, אך אלו הוקלו בהמשך ומסעדות קואופרטיביות, חנויות ובתי מלאכה הפכו לחלק מהנוף בברית המועצות.

גורבצ'וב ביצע רפורמות נוספות שנחשבו מרחיקות לכת בעיני הכלכלנים הסובייטים של אותו זמן:

• הוא ביטל את המונופול על הסחר עם חו"ל שהיה בידי המשרד לסחר חוץ, ואפשר למשרדי ממשלה אחרים, ארגונים אזוריים ומפעלים ממשלתיים לסחור ישירות עם חו"ל. המטרה העיקרית של רפורמה זו הייתה תיקון בעיה ארוכת שנים של המשטר הסובייטי - חוסר המגע הישיר של יבואנים ויצואנים בברית המועצות עם לקוחותיהם וספקיהם בחו"ל.
• הוא אפשר מהלך מהפכני של השקעות זרות בברית המועצות. החוק המקורי מיוני 1987 הגביל את האחזקות הזרות ל-49% וחייב העסקה של אזרחים סובייטיים בתפקיד יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל, אך מגבלות אלו הוסרו לאחר תלונות של משקיעים מערביים. מהלך זה אפשר לברית המועצות להציע כוח עבודה מיומן, תשתית תעשייתית מפותחת ושוק מקומי פוטנציאלי גדול. המשקיע הזר סיפק הון, טכנולוגיה, נסיון יזמי ובמקרים רבים אפשר תחרות של מוצרים מברית המועצות בשוק העולמי.

למרות שרפורמות הפרסטרויקה היו מרחיקות לכת בזמנן, הן הסתברו כלא מספקות על מנת להתניע את הכלכלה הסובייטית שדשדשה בסוף שנות ה-80. בוצעו כמה התחלות בביזור המשק, אך המבנים הכלכליים העיקריים של מורשת סטלין נותרו על כנם: פיקוח מחירים הדוק, אי סחירות של הרובל, בעלות מוגבלת על רכוש פרטי ומונופול ממשלתי על מרבית תחומי הייצור.

בשנת 1990 הממשלה החלה לאבד את השליטה על הכלכלה בברית המועצות. הוצאות הממשלה גדלו בקצב מבהיל כשמספר הולך וגדל של מפעלים כושלים פנו בבקשות לסיוע בעוד סבסוד המחירים לצרכן נמשך. ההכנסות ממיסים קטנו, עקב ירידת מכירות הוודקה בעקבות קמפיין אנטי-אלכוהוליזם ומשום שממשלות המדינות לא העבירו את כספי המיסים לממשלה הפדרלית של ברית המועצות בתחושת אוטונומיה גוברת. הפסקת הפיקוח על הייצור הביאה להתמוטטות קשרי ספק-יצרן ללא שהות לעיצוב קשרים חדשים, ולכן לא פושטו תהליכי הייצור, אלא ההפך התברר כנכון.

[עריכה] תוצאות בלתי חזויות של הפרסטרויקה

שיטתו החדשה של גורבצ'וב לא הייתה תכנון מרכזי אך גם לא שוק חופשי, והכלכלה הסובייטית עברה מקיפאון להתדרדרות מהירה. בשנת 1991 נפל התוצר הלאומי הגולמי ב-17 אחוזים, והמשיך לרדת בקצב גבוה יותר. האינפלציה החלה להוות בעיה משמעותית, שכן מחירי הסחורות עלו ב-140% בין 1990 ו-1991.

בתנאים אלו, החיים לאזרחים הסובייטים הפכו להיות קשים יותר ויותר. מחסור בסחורות בסיסיות כבגדים, מזון ודלק הפך לעניין נפוץ. בהשפעת תחושות השחרור היחסי, קולות המחאה של האזרחים נשמעו בחוזקה רבה יותר מאי פעם בברית המועצות. גם יתרות מטבע החוץ נשחקו במהירות, וברית המועצות שהייתה בעלת מוניטין ללא רבב של תשלום חובותיה, הפכה לבעלת חובות מטבע חוץ רבים.

יש הטוענים כי הרפורמות של גורבצ'וב תרמו להתפוררות המהירה של ברית המועצות, חיסלו את כלכלתה הקומוניסטית ש"הדביקה" יחד את המדינות שהרכיבוה והותירו אחריהן פיסות בודדות שמתוכן רוסיה ומדינות חבר העמים יכלו לבנות כלכלת שוק. עם זאת, אין ספק שהפרסטרויקה אכן החלה את מסעה של רוסיה לעבר רפורמה כלכלית מלאה. כמו כן סביר להניח שהאימפריה הסובייטית הייתה מתפוררת ממילא משום שהשלטון במוסקבה לא היה יכול להמשיך ולהקצות את המשאבים הנדרשים להחזקתה, בעיקר באמצעות אימת כוחו הצבאי. במובן זה ייתכן שגורבצ'וב דווקא מנע מהתפורורת הזאת להיות טראומטית הרבה יותר.

[עריכה] השקפות מאוחרות

לפי נאום של אלכסנדר יאקובלב [1], אחד מיוזמי הפרסטרויקה ותומכיה בפוליטבירו, מ 1993, שוררות כיום ברוסיה מספר דעות והשקפות לגבי הפרסטרויקה :

• ביקורת מימין על הפרסטרויקה כמזימה של ה סי איי איי והציונים שיש לנקום בהם.
• הפרסטרויקה הייתה כשלון ובגידה של השיטה הסובייטית.
• הפרסטרויקה הייתה נסיון מגושם וטיפשי לרפורמה, מצד מנהיגים שלא היו מודעים לחומרת המצב האמיתי, ולכן נכשלה.
• יאקובלב מחזיק בהשקפה אחרת : הייתה זו יוזמה חשובה בקנה מידה היסטורי, השפעותיה המלאות יתחוורו רק בעוד שנים. עם זאת, הוא מודה כי התגובה הרווחת היא תיוק הפרסטרויקה והקומוניזם כולו כ"לא רלוונטיים". הוא מאמין כי הסיבה העיקרית לכשלונה הייתה חוסר תמיכה מצד העם, שלא תמך בפרסטרויקה על בסיס סוציאליזם, ולכן הייתה זו "מהפכה כפויה מלמעלה".

[עריכה] ראו גם

• גלסנוסט