ריגה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בערך זה מתייחס לבירת לטביה; לערך העוסק בעיר במדינת ניו יורק, ראו ריגה.
ריגה (בלטבית: Rīga) הינה עיר הבירה של לטביה. ריגה ממוקמת לחוף הים הבלטי, בפתח נהר דבינה המערבית והיא העיר הגדולה ביותר במדינות הבלטיות. בעיר מתגוררים 739,232 תושבים (2003), ושטחה 307 קמ"ר.
העיר הישנה של ריגה הוכרזה אתר מורשת עולמית על ידי אונסקו. בריגה נמצא הרכוז הגבוה ביותר של מבנים הבנויים בסגנון יוגנדסטיל באירופה.
תוכן עניינים |
[עריכה] כלכלה ומסחר
בריגה ממוקם הבנק המרכזי של לטביה. ב-1 במאי, 2004 הפכה לטביה לחלק מהאיחוד האירופי, אירוע שהאיץ את הפיתוח הכלכלי של העיר.
[עריכה] השכלה
בעיר ממוקמת אוניברסיטת לטביה, האוניברסיטה הטכנית של לטביה, אוניברסיטת סטראדינס ובית הספר לכלכלה של שטוקהולם.
[עריכה] אתרים בעיר
בעיר ממוקמים הפרלמט הלטבי- הסאימה, וכן בטירת ריגה מתגורר נשיא לטביה. בריגה מיוצרים למעלה מחצי מהתוצר הלאומי של לטביה. בעיר מיוצרים מוצרי קוסמטיקה, מזון, וכן בעיר תעשיית דפוס מפותחת.
[עריכה] תחבורה
ריגה הינה עיר נמל ומרכז תחבורה ראשי - מקום מפגש של מסילות ברזל רבות. בקירבת העיר נמצא שדה התעופה הבינלאומי ריגה, שהוא הגדול בשדות התעופה של המדינות הבלטיות. מעבורת מקשרת בין ריגה לשטוקהולם, קיל ולובק.
[עריכה] אוכלוסין
בריגה מתגוררים 739,232 תושבים (2003), מתוכם 42% לטבים, ו-42% רוסים. רוב הלטבים הינם פרוטסטנטים, ואילו הרוסים שייכים לכנסייה הרוסית אורתודוכסית.
[עריכה] היסטוריה
ריגה ממוקמת במקום בו עמד כפר פיני קדום בשם ליבס. הכפר שכן על מפגש הנהרות דבינה המערבית ורידזנה - נהר שנקרא בעבר "נהר ריגה" ועל שמו קרוייה העיר.
ריגה המודרנית נוסדה על ידי סוחרים גרמניים שהגיעו לאזור במחצית השנייה של המאה ה-12, והקימו באזור נקודת מסחר בשנת 1158. נבנה בעיר מנזר בשנת 1190 על ידי הנזיר האוגוסטיני מינהארד.
בשנת 1201 אלברט מבוקסהובדן, בישוף ליבוניה, נחת בחופה של העיר עם 23 ספינות ו-1500 אבירים צלבנים והפך את ריגה למקום מושב הבישופות. אלברט הקים בעיר את מסדר האחים הליבוניים של החרב, וניצר את מלך הליבים קאופו.
ריגה שימשה מרכז למסחר בין הסוחרים הגרמניים, השבטים הבאלטיים ורוסיה. בשנת 1282 הפכה ריגה לחברה ברית ערי ההנזה.
בשנת 1522 בעקבות השפעת הרפורמציה בוטל מוסד הבישופות בעיר, וריגה הפכה לעיר חופשית. בשנת 1561 הפכה ריגה לחלק מחבר העמים הפולני - ליטאי. בשנת 1621 נכבשה העיר על ידי גוסטבוס אדולפוס מלך שבדיה, ושבדיה שלטה בעיר עד 1710, בה, בעיקבות המלחמה הצפונית הגדולה, הצאר פטר הגדול של רוסיה כבש את העיר. בעיקבות הסכם ניסטאד הפכה ריגה לחלק מרוסיה, ונותרה חלק מרוסיה עד תום מלחמת העולם הראשונה.
בתחילת המאה ה-20, אוכלוסיית ריגה (282,943 תושבים) הייתה מורכבת מ-50% גרמנים בלטיים, 25% לטבים, ו-25% רוסים. כמו כן, באותה עת השפה הרישמית של מוסדות השלטון הייתה גרמנית בשנת 1891 שונתה השפה הרישמית לרוסית.
[עריכה] המאה ה- 20
בשנת 1917, במלחמת העולם הראשונה כבש הצבא הגרמני את ריגה. בשנת 1918, במסגרת הסכם ברסט ליטובסק ניתנו המדינות הבלטיות לגרמניה. במסגרת הסכם השלום מה-11 בנובמבר 1918 אשר סיים את המלחמה, ויתרה גרמניה על שטחים אלה, ולטביה זכתה בעצמאות, וריגה הפכה לבירת המדינה. באותה עת כונתה ריגה "פריז של המזרח".
ב-1940 במסגרת מלחמת העולם השנייה השתלט הצבא האדום על העיר, ובשנת 1941 נכבשה העיר על ידי הנאצים. 30 אלף מיהודי העיר נרצחו, בעיקר באמצעות מכונות ירייה. להשמדה סייעו בהתלהבות לטבים בהנהגתו של הרברטס צוקורס. ריגה נשארה בשליטה גרמנית עד לשיחרורה על ידי הצבא האדם ב-13 באוקטובר 1944.
לאחר הפרסטרויקה בהנהגתו של מיכאל גורבצ'וב, לטביה זכתה שוב בעצמאות בפועל ב-21 באוגוסט 1991 (עצמאות רשמית ב-6 בספטמבר 1991) והעיר שבה להיות בירתה של המדינה.
[עריכה] הסכם ריגה
- ערך מורחב – הסכם ריגה
נחתם בריגה ב-18 במרץ 1921 וסיים את המלחמה הפולנית סובייטית. ההסכם שנחתם בסופו של דבר העניק לפולין שטחים נרחבים, אם כי מצומצמים בהיקפם יחסית לשטחים בהם החזיק הצבא הפולני עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש. ההסכם חילק את אוקראינה ובלארוס בין הרוסים ובין הפולנים. חלומו של יוזף פילסודסקי להחייאת האיחוד הפולני ליטאי רב העוצמה, ויצירת קונפדרציה סלאבית, לא התממש.
ההצלחה הפולנית בשדה הקרב איפשרה לפולנים לתבוע את העיר וילנה, בה שלטה ממשלת בובות פולנית. "סיים" של תושבי "מרכז ליטא" הצביע ב-20 בפברואר 1922 על קיומו של משאל עם אשר העניק לפולין לגיטימציה לספח את וילנה ואת השטחים הסמוכים לה. הדבר גרם לקרע של ממש ביחסים בין ליטא ופולין, אשר לא התרפא למשך שנים רבות לאחר מכן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
קטגוריות: ערי בירה | ערי חוף | לטביה | לטביה: ערים | אתרי מורשת עולמית | ערי הנזה
