מסרשמיט Me-262
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| Messerschmitt Me 262A-1a | ||
|---|---|---|
 |
||
| תיאור | ||
| תפקיד | מטוס קרב/מפציץ | |
| צוות | אחד, טייס | |
| טיסה ראשונה | 18 ביולי 1942 | |
| יצרן | מסרשמיט | |
| מידות | ||
| אורך | 10.58 מטר | 34 ft 9 in |
| מוטת כנפיים | 12.5 m | 41 ft 0 in |
| גובה | 3.83 m | 12 ft 7 in |
| שטח כנף | 21.7 m² | 234 ft² |
| משקלים | ||
| ריק | 3,800 kg | 8,400 lb |
| טעון | ||
| 6,400 kg | 14,100 lb | |
| מנועים | ||
| מנועים | 2x Jumo 004B-1 טורבו סילון | |
| דחף | 18 kN | 4050 lbf |
| ביצועים | ||
| מהירות מקסימלית | 870 km/h | 540 mph |
| טווח | 1050 km | 650 miles |
| תקרת שירות | 11,450 m | 37,600 ft |
| קצב טיפוס | 1,200 m/min | 3,900 ft/min |
| חימוש | ||
| תותחים | 4x30 mm תותחי MK 108 | |
| פצצות | ||
| טילים | 24x55 mm טילי R4M | |
המסרשמיט "Schwalbe" Me-262 (סנונית) היה מטוס הקרב הסילוני הראשון בעולם. המטוס, מתוצרת חברת מסרשמיט הגרמנית, טס לראשונה בשנת 1941, ונכנס לשירות חיל האוויר הגרמני (הלופטוואפה) בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. משימתו העיקרית של המטוס הייתה הגנה על שמי גרמניה, ממטוסי ההפצצה של בעלות הברית. מהירותו המירבית הייתה כ-850 קמ"ש. לשם השוואה, מהירותו המירבית של מטוס ה-P-51 מוסטנג האמריקני הייתה כ-650 קמ"ש.
בהתאם לדרישותיו של הפיהרר הנאצי אדולף היטלר, הותאם המטוס למשימות תקיפה והפצצה - למרות שבכירי החברה, כמו גם בכירי הצבא, המליצו להיטלר על פיתוח מטוסי סילון קלים וזריזים, שיתמחו ביירוט מטוסי אוייב בלבד. היטלר סירב לאשר פיתוח של מטוס יירוט, משום שהגדיר מעשה כזה כ"תבוסתנות", והיה להוט ביותר להמשיך ולהפציץ את ערי בריטניה. כך שלמרות היתרון הענק שהיה למטוס מול יריביו בזכות הנעת הסילון, התאמתו לתקיפה קרקעית צימצמה את יתרונו באופן משמעותי ביותר. בנוסף לכך, בעלות הברית הקפידו להשמיד חלק ניכר מהמטוסים הללו בעודם על הקרקע (מתוך כ-1,500 מטוסים שנבנו, רק כ-300 השתתפו בקרבות האוויר), ולכן לא הצליח המטוס ההיסטורי הזה להביא את הניצחון במלחמת העולם השנייה לגרמניה.
בסה"כ הפילו מטוסי ה Me-262 כ 150 מטוסים של בעלות הברית, במחיר אובדן של 100 מהם. רבים מהמטוסים קורקעו גם בשל מחסור חמור בדלק.
